מערכת הבריאות הישראלית מתמודדת מזה חודשים ארוכים עם אתגרים בקנה מידה חסר תקדים. הרופאים, האחיות, המטפלים הרגשיים וצוותי העזר השונים ניצבים בחזית הטיפול בנפגעים פיזיים ונפשיים, בעוד הם עצמם חווים את חרדות המלחמה ברמה האישית והמשפחתית. במציאות מורכבת שכזו, השמירה על בריאותם המנטלית של מי שמטפלים בנו הופכת למשימה לאומית עליונה. כדי להבין כיצד ניתן לתמוך בהם בצורה המיטבית ולמנוע שחיקה עמוקה, ריכזנו את השאלות והתשובות החשובות ביותר בנושא של חוסן מקצועי וארגוני בימי חירום.

מהו בעצם חוסן ארגוני לצוות רפואי ומדוע הוא קריטי במיוחד כעת?

חוסן ארגוני אינו מתמצה רק ביכולתו של הרופא או המטפל הבודד להתאושש מקושי בכוחות עצמו. מדובר ביכולת של הארגון כולו לייצר רשתות תמיכה מובנות, ערוצי תקשורת פתוחים וגמישות תפעולית המאפשרים לצוותים לתפקד לאורך זמן תחת עומס רגשי ופיזי קיצוני. כאשר אנו מתמקדים במושג חוסן ארגוני לצוות רפואי, הכוונה היא לבניית תוכנית עבודה מוסדרת שמכירה בשחיקה הטבעית של הצוותים ומספקת להם כלים מעשיים לעיבוד החוויות הטראומטיות שהם פוגשים מדי יום ביומו. ללא השקעה ישירה בחוסן זה, הארגון מסתכן באובדן אנשי מקצוע מנוסים ובפגיעה באיכות הטיפול הניתן למטופלים.

כיצד משפיעה מלחמה ממושכת על הצוותים הרפואיים והטיפוליים בישראל?

מלחמה מתמשכת יוצרת עבור המטפלים עומס פסיכולוגי כפול ומכופל. מצד אחד, מצפים מהם להפגין מקצועיות חסרת פשרות, קור רוח ואמפתיה מול מראות קשים וסיפורים מטלטלים. מצד שני, הם חלק בלתי נפרד מהחברה האזרחית בישראל – הם דואגים לבני משפחתם שנמצאים בחזית, מתמודדים עם אזעקות בלתי פוסקות, ולעיתים אף חווים אובדן אישי כואב. פיתוח מוגבר של חוסן ארגוני בעת מלחמה נועד בדיוק לשם כך: לתת מענה לתופעות כמו טראומטיזציה משנית, עייפות חמלה ושחיקה מצטברת, ולספק לצוותים את המרחב הבטוח שבו הם יכולים להניח בצד את תפקיד המציל, להודות בקושי ולעבד את רגשותיהם בצורה מבוקרת ומקצועית.

אילו כלים פרקטיים יכולים מנהלים בארגוני בריאות להעניק לעובדים שלהם בשטח?

מנהלים בבתי חולים, בקופות חולים ובמרפאות הקהילתיות יכולים להוביל שינוי משמעותי באמצעות מספר צעדים מעשיים. ראשית, יש למסד שגרות של "אוורור" קבוצתי קצר בסוף כל משמרת, שבו ניתן ביטוי לתחושות האישיות ולא רק למדדים הרפואיים. שנית, מומלץ ליזום ולעודד הפסקות מנוחה מוגדרות במהלך היום ולתת לגיטימציה ניהולית מלאה לקושי ולשחיקה. מעבר לכלים המקומיים בתוך כותלי המוסד הרפואי, הוצאת הצוותים לסדנאות הפוגה ייעודיות מחוץ לסביבת העבודה היומיומית נמצאה כאחת הדרכים היעילות ביותר להפחתת רמות הסטרס וליצירת גיבוש ותמיכת עמיתים ארוכת טווח.

כיצד ארגון "משיב הרוח" נכנס לתמונה ומסייע למטפלים ולצוותי הרפואה?

ארגון משיב הרוח הוקם תחילה כמיזם התנדבותי על ידי קבוצת חברים ותיקים בעלי ניסיון עשיר בפעילות קהילתית וחברתית, וכיום פועל כארגון ללא מטרות רווח במסגרת עמותת קומיוניטס (ע"ר 580792349). כשאירועי ה-7 באוקטובר זעזעו את המדינה, הבינו מקימי הארגון כי המאמץ הלאומי אינו מסתים רק בזירות החירום המיידיות וכי נדרש ליווי מתמשך ומקצועי להתמודדות עם האירועים הקשים. הארגון רתם אנשי מקצוע מובילים מתחומי הטראומה, החוסן והצמיחה מתוך משבר כדי לבנות תוכניות סיוע ייחודיות הממוקדות כולן במסייעים עצמם – הרופאים, המטפלים, צוותי החינוך וההצלה – מתוך ההבנה העמוקה שעל מנת להמשיך ולסייע לאחרים, עלינו קודם כל לחזק את המסייעים.

מה מייחד את סדנאות החוסן של "משיב הרוח" ואיך הן מותאמות לצורכי המשתתפים?

הסדנאות המקצועיות של ארגון משיב הרוח נבנו בקפידה על ידי צוות מומחים והן מתקיימות במספר אתרים פסטורליים ברחבי הארץ, המספקים מרחב יוצא דופן של שקט, הפוגה ועיבוד רגשי. התוכנית מותאמת באופן מדויק לצרכים הספציפיים של כל קבוצה ומציעה פורמטים שונים, הכוללים סדנאות במתכונת חד-יומית, דו-יומית או תלת-יומית, כמו גם סדנאות עיבוד בוטיקיות בטבע לקבוצות סגורות. בסדנאות של הארגון השתתפו כבר אלפי אנשים ממגוון מעגלי הסיוע בישראל, ביניהם מטפלים רגשיים, צוותי רפואה בחזית, צוותי זיהוי והצלה ונשות מילואימניקים, שזכו לקבל כלים מעשיים לחזרה לשגרה ולצמיחה מתוך המשבר המורכב.

לסיכום, השמירה על החוסן של מי שמקדישים את חייהם לטיפול באחרים היא אינטרס לאומי ראשון במעלה. השקעה ממוקדת בחוסנם הנפשי והארגוני של הצוותים הרפואיים מאפשרת להם להמשיך בעבודת הקודש שלהם מתוך כוח, יציבות ותחושת שליטה גם מול האתגרים הגדולים ביותר שעוד נכונו לנו.

מאמר זה נכתב על ידי לאה לוי.